מתי פגיעה תפקודית מצדיקה תביעה משפטית?

פגיעה תפקודית, בין אם נובעת מתאונה, מחלה או הידרדרות במצב רפואי, משנה לעיתים את מהלך החיים מקצה לקצה. כאשר אדם מתקשה בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות – כמו הליכה, אכילה, רחצה, עבודה או תקשורת – מדובר בפגיעה של ממש באיכות החיים וביכולת להתפרנס, להשתלב בחברה ולחיות בכבוד.

אבל מתי הפגיעה הזו חוצה את הסף שמצדיק נקיטת הליך משפטי? האם כל מגבלה תפקודית מאפשרת הגשת תביעה? ואיך מוכיחים שמדובר בפגיעה שנובעת מהתרשלות, רשלנות או אירוע מזכה?

במאמר זה נסקור מתי פגיעה תפקודית מקימה עילה משפטית לפיצוי, מה צריך להוכיח כדי לזכות, ואילו אפיקים משפטיים קיימים כדי לממש זכויות.

מהי פגיעה תפקודית?

פגיעה תפקודית מוגדרת כירידה משמעותית ביכולת לבצע פעולות שגרתיות. מדובר לא רק במוגבלות פיזית (כמו קשיי הליכה או נכות ביד), אלא גם בפגיעות נפשיות, קוגניטיביות או נוירולוגיות שמשפיעות על התפקוד הכללי.

הפגיעה יכולה להיות זמנית או קבועה, קלה או חמורה, אך כאשר היא מונעת השתלבות בשוק העבודה או דורשת עזרה יומיומית – היא עשויה לזכות את האדם בפיצוי או בקצבה.

מתי הפגיעה מצדיקה תביעה?

ישנם מספר תנאים מצטברים או חלופיים שיכולים להקים עילה משפטית לתביעה:

1. קיום של גורם אחראי לנזק – כגון מעסיק רשלן, נהג שגרם לתאונה, רופא שטעה באבחון או מוסד רפואי שפעל ברשלנות.

2. קשר סיבתי ברור בין המעשה לבין הפגיעה – יש להוכיח שהנזק לא נבע מסיבות אחרות, אלא קשור ישירות או בעקיפין לגורם הנתבע.

3. הנזק גרם לאובדן ממשי – אובדן כושר עבודה, הפסדי שכר, עלויות רפואיות, צורך בסיוע חיצוני, עוגמת נפש ועוד.

4. התיישנות – יש לבדוק שהאירוע קרה בטווח הזמן החוקי המותר להגשת תביעה.

במקרים שבהם הפגיעה נגרמה עקב תאונת דרכים, תאונת עבודה, רשלנות רפואית או ליקוי תפקודי מוכר – ניתן להגיש תביעה בהתאם לעילה הרלוונטית.

טבלה: סוגי פגיעות תפקודיות ואפיקי תביעה מתאימים

מה צריך להוכיח כדי לזכות בתביעה?

כדי שתביעה תתקבל, יש לבסס אותה היטב באמצעות:

• תיעוד רפואי מלא – בדיקות, חוות דעת, סיכומי אשפוז וכל מסמך המעיד על הפגיעה.

• חוות דעת רפואית משפטית – מסמך מקצועי מרופא מומחה המעריך את אחוזי הנכות ואת השפעתה על התפקוד.

• תיעוד כלכלי ואישי – הוכחת הפסדי שכר, תלות באחרים, שינויים באורח החיים.

• עדים או ראיות נסיבתיות – כמו תיעוד ממצלמות, עדויות כתובות, תכתובות, תעודות ועוד.

במקרים מורכבים, תידרש התערבות של מומחים נוספים – רופאים, כלכלנים, יועצים תפקודיים – שיחזקו את הטענה לנזק ממשי ומזכה.

האם ניתן לתבוע גם אם לא מדובר בתאונה?

בהחלט. פגיעה תפקודית עשויה להיגרם גם כתוצאה מרשלנות רפואית, חשיפה לחומר מסוכן, תנאי עבודה לקויים, ליקוי גנטי שלא אובחן בזמן, או אפילו כתוצאה מטיפול תרופתי שגוי.

כדי לבחון אם הפגיעה מצדיקה תביעה, יש להתייעץ עם משרד עורכי דין כפיר דיין דובב, הבקיא בניהול תביעות בתחום הנזיקין, הביטוח והרשלנות הרפואית. עו"ד מנוסה ידע לבדוק אם קיימת עילה, האם חלה התיישנות, ומהם הסיכויים להצלחה בתביעה – כולל הערכת הפיצוי האפשרי.

סיכום

פגיעה תפקודית עלולה לשנות את החיים מן הקצה אל הקצה – אך לא כל אדם שנפגע יודע שמגיע לו פיצוי.

כאשר מתקיימת פגיעה שמגבילה את היכולת לתפקד, לעבוד או להתנהל ביומיום, חשוב לבדוק האם ניתן להגיש תביעה, אילו גופים אחראים לכך, ואיזה ליווי מקצועי נדרש. תביעה מבוססת עשויה להניב לא רק פיצוי כלכלי – אלא גם הכרה, שיקום וסיוע עתידי.

אם יש ספק – מומלץ להתייעץ. ייתכן שמגיע לכם הרבה יותר ממה שנדמה.