חיפוש

חיסון פוליו – חיסון מומת, היסטורי להתפשטות עולמית

פוליו, או שיתוק ילדים, הייתה אחת המחלות המפחידות של המאה ה-20. היא התפשטה במהירות, פגעה בעיקר בילדים והותירה רבים עם נכויות קשות.

עד שהגיע החיסון המומת, העולם חי בחרדה ממגפות קיץ קטלניות.

המאמר הזה ייקח אתכם למסע מרתק בהיסטוריה של הפוליו, יסביר איך החיסון המומת שינה את הכללים ויגלה מדוע המאבק במחלה הזו עדיין לא תם. מוכנים?

 

מהי מחלת הפוליו ואיך היא הפכה למגפה עולמית?

פוליו היא מחלה ויראלית הנגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס, שמועבר בעיקר דרך מים או מזון מזוהמים. היא תוקפת את מערכת העצבים ויכולה לגרום לשיתוק תוך שעות.

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), לפני עידן החיסונים, פוליו גרמה ליותר מ-500,000 מקרי שיתוק בשנה ברחבי העולם.

המחלה התפשטה במהירות בערים צפופות בתחילת המאה ה-20, כשתנאי התברואה הלקויים הקלו על הווירוס לקפוץ מאדם לאדם. בארצות הברית, למשל, מגפות קיץ של פוליו הובילו לסגירת בתי ספר ובריכות שחייה, כשהורים חיו בפחד מתמיד.

דוגמה מפורסמת היא פרנקלין ד. רוזוולט, נשיא ארה"ב, שחלה בפוליו ב-1921 ונשאר משתתק ברגליו.

הפחד מהמחלה לא היה מוגבל לאמריקה. בישראל, בשנות ה-50, דווחו מאות מקרים מדי שנה, והורים נמנעו מלהוציא ילדים מהבית בקיץ. המצב הזה דחף מדענים ברחבי העולם לחפש פתרון דחוף.

חיסון פוליו – חיסון מומת, היסטורי להתפשטות עולמית - ויקיחיסון

החיסון המומת: פריצת הדרך של ד"ר סל ק

בשנות ה-50, ד"ר ג’ונאס סל ק הפך לשם דבר כשפיתח את החיסון המומת הראשון לפוליו. החיסון, שמכיל וירוס מומת (לא פעיל), הוכיח את עצמו כבטוח ויעיל במניעת המחלה.

ב-1955, לאחר ניסויים קליניים ענקיים שכללו מעל 1.8 מיליון ילדים, הכריזו על החיסון כהצלחה מסחררת. על פי המרכז לבקרת מחלות (CDC), תוך שנים ספורות מספר מקרי הפוליו בארה"ב צנח ביותר מ-90%.

החיסון המומת ניתן בזריקה ופועל על ידי גירוי מערכת החיסון ליצור נוגדנים, מבלי לגרום למחלה עצמה. היתרון הגדול שלו היה הבטיחות: הווירוס המומת לא יכול להתפשט או לגרום לזיהום.

זה הפך אותו לבחירה המועדפת במדינות רבות, כולל בישראל, שם הוא משמש עד היום כחלק מתוכנית החיסונים הלאומית.

אבל איך החיסון הזה הגיע לכל העולם? כאן נכנסת לתמונה עבודה משותפת של ממשלות, ארגונים כמו WHO וקרנות צדקה. תוכניות חיסון המוניות הובילו לכך שמדינות שלמות הפכו נקיות מפוליו תוך עשורים.

האתגרים בדרך למיגור המחלה

למרות ההצלחה, הדרך לא הייתה חלקה. במדינות עם תשתיות בריאות חלשות, כמו חלק ממדינות אפריקה ואסיה, הווירוס המשיך להתפשט. הסיבה? חוסר גישה לחיסונים, מים נקיים ותברואה בסיסית.

בנוסף, הופיע חיסון נוסף – החיסון החי המוחלש של ד"ר אלברט סייבין, שניתן דרך הפה. חיסון זה היה זול וקל יותר לשימוש במדינות מתפתחות, אך במקרים נדירים הוא גרם לפוליו ממקור החיסון.

לכן, מדינות כמו ישראל עברו לשילוב של שני החיסונים: המומת להגנה ראשונית והמוחלש להגברת החסינות.

דוגמה מוחשית למאבק היא המקרה של ניגריה. עד 2015, פוליו עדיין הופיע שם בגלל התנגדות מקומית לחיסונים, שנבעה מחוסר אמון במערכת הבריאות.

קמפיינים של חינוך והסברה, בשיתוף מנהיגים מקומיים, הצליחו לשנות את התמונה, וב-2020 אפריקה הוכרזה כנקייה מפוליו פראי.

חיסון פוליו – חיסון מומת, היסטורי להתפשטות עולמית - ויקיחיסון

המצב כיום: האם פוליו באמת נעלם?

החדשות הטובות? פוליו כמעט נעלם. על פי WHO, ב-2024 נרשמו פחות מ-500 מקרים ברחבי העולם, רובם באפגניסטן ופקיסטן. החיסון המומת ממשיך להיות כלי מרכזי במאבק, במיוחד במדינות שבהן יש סיכון להתפרצות מחודשת.

אבל יש גם אתגרים חדשים. גלובליזציה ותנועת אוכלוסיות מגבירות את הסיכון שהווירוס יגיע למדינות שכבר הוכרזו כנקיות מפוליו. בישראל, למשל, זוהה וירוס פוליו במערכות הביוב ב-2013, מה שהוביל לקמפיין חיסונים ארצי.

זו תזכורת שחיסונים הם לא עניין חד-פעמי – צריך להמשיך להתחסן כדי לשמור על חסינות עדר.

 

למה חיסון הפוליו עדיין משנה לכולנו?

המאבק בפוליו הוא סיפור של ניצחון מדעי, אבל גם תזכורת לכמה חשוב לשמור על ערנות. החיסון המומת הוכיח שהוא יכול להציל חיים, אבל הוא עובד רק כשכולם משתתפים.

היסטוריית הפוליו מראה שכשאנשים מתאחדים – ממדענים ועד הורים שמביאים את ילדיהם לחיסון – אפשר לשנות את העולם.

אז מה אפשר לעשות היום? קודם כל, לוודא שכל הילדים מקבלים את החיסונים בזמן. שנית, לתמוך בתוכניות בריאות גלובליות שמביאות חיסונים למדינות עניות.

ולבסוף, להפיץ מודעות: ככל שיותר אנשים יבינו את החשיבות של החיסון, כך נהיה קרובים יותר לעולם נקי מפוליו.

למי שרוצה להעמיק, כדאי לבקר באתר משרד הבריאות או לפנות למרפאות לקבלת ייעוץ.

גבר מתחסן על ידי אישה נגד אבעבועות רוח - ויקיחיסון - ויקיחיסון
אולי יעניין אותך גם >>>