מתנגדי חיסונים ואוטיזם

מתוך ויקי חיסון
גרסה מ־16:39, 1 במאי 2019 מאת גיא כהן (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יותר הגיוני מההפך

"אז שמת לב שיש אנשים שנולדים עם אוטיזם. סבבה, עבודה טובה, זה השלב הראשון. בשלב השני אתה שואל את עצמך - "מה גרם לזה?" אתה חושב שזה חיסונים. עכשיו הגיע הזמן לבדוק את התאוריה שלך. אתה יודע שכמה ילדים שחוסנו מפתחים אוטיזם, אך לא בדקת את המשתנים האחרים כגון: תזונה, גנטיקה, סביבה, מוטציות אקראיות, מוגבלויות קשורות או פשוט שיעור אבחנה גבוה יותר עקב מודעות גדולה יותר. בנוסף, אתה לא יכול להסביר מדוע 99% מהאנשים שחוסנו לא פיתחו אוטיזם. אופס! כנראה שהתאוריה שלך מחורבנת! חזור לשלב הראשון!"

Maddox ‏[1]

קיים חשש רב בנוגע לקשר אפשרי בין אוטיזם וחיסונים, בעיקר חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת, ואדמת), ורכיב התימרוסל בחלק מחיסוני השפעת. חלק מהדאגה נובעת מעלייה אפשרית במקרים מאובחנים של אוטיזם בעשורים האחרונים - דאגה שמועלית בעיקר על ידי הורים לילדים אוטיסטים, ועל ידי אמריקאים בולטים כגון ג'ני מקארתי... אך רק לעתים נדירות על ידי האוטיסטים עצמם.


רוב הראיות אשר מובאות על ידי אלו הטוענים לקשר כזה, הן ראיות עקיפות ואנקדוטיאליות. כאשר קבוצות כאלו מנסות לפנות למדע, הן מציינות בעיקר קשר בין חשיפה לאתיל-כספית (תימרוסל) לבין בעיות נוירולוגיות אחרות, לא קשורות לחיסונים. לדוגמה, על-פי מקור אחד, "בשנת 1977, מחקר רוסי מצא כי מבוגרים שנחשפו לריכוזים נמוכים בהרבה של אתיל-כספית מאלה שניתנו לילדים אמריקאים סבלו מנזק מוחי כעבור שנים." ‏[2]


ההצהרה הבאה, המיוחסת לד"ר בויד היילי ‏[3], וזכתה לכינויים כגון "חרפה" ‏[4], מעידה על קיומו של קשר בין אתיל-כספית לבין "נזק מוחי":

"אתה אפילו לא יכול לתכנן מחקר המציג שתימרוסל בטוח... זה פשוט רעיל מדי. אם אתה מזריק תימרוסל לתוך חיה, המוח שלה יחלה. אם אתה מניח אותו על רקמה חיה, התאים מתים. אם אתה שם את זה בצלחת פטרי, התרבית מתה. כשאתה מודע לדברים האלה, זה יהיה מפתיע מאוד אם ניתן יהיה להזריק את החומר לתינוק מבלי לגרום נזק."


הצהרה זו פועלת להגברת רמות הפחד, אך אינה מזכירה בפועל חיסונים או מתחסנים. היא לחלוטין משמיטה נתונים סטטיסטיים או מינונים, שני נתונים חשובים כאשר דנים בהשפעות הרפואיות של חומרים כימיים. מיצוי מנה של כימיקל לתוך צלחת פטרי של תאים (במבחנה) אינו זהה לחשיפת אדם חי בפועל לכימיקל (in vivo) - ראשית, לגוף יש מנגנוני הגנה מסוימים מפני התקפה כימית. זו גם הסיבה שעושים מחקרים בבני אדם, והרבה תרופות כשלו במחקרים כאלו כי הן עבדו טוב במבחנה אבל לא בבני אדם.

נעשו כמה מחקרים טובים מבוססי אוכלוסייה אשר בדקו את הקשר בין אוטיזם וחיסונים, למרות שהם לא דווחו באופן נרחב. העובדות המבוססות הללו לא מהדהדות בתודעה הציבורית ובתקשורת, כמו שמהדהדות אנקדוטות וסיפורים סוחטי דמעות של אנשים מודאגים וקבוצות אינטרסים. זו הבעיה עם בהלות בנושאי בריאות בעשרות השנים האחרונות, ולא רואים שום סימן שזה הולך ונעלם. המחקרים הספציפיים חקרו אוכלוסיה אמיתית, בתנאי חיים אמיתיים, שנחשפו לחומרים הממשיים עליהם נסוב הדיון; אף אחד מהמחקרים לא הראה כל קשר בין אוטיזם לבין חומר משמר תימרוסלי או חיסון MMR. יש עדויות גורפות לכך שחיסוני ה-MMR והתימרוסל אינם ממלאים תפקיד בהתפתחות האוטיזם ‏[5]. זאת בניגוד לרבים מהמאמרים שמראים לכאורה קישור, שלרוב הם פשוט מחקרים גרועים. באופן אירוני, מחקר אפידמיולוגי אחד הצביע על כך שחיסון ה-MMR הפחית את שיעורי הסיכון של גורם סיכון ידוע לאוטיזם - תסמונת האדמת המולדת.‏[6]

מחקר קטן אחד מאת אנדרו וויקפילד, אשר פורסם בכתב העת The Lancet בשנת 1998, נודע לשמצה סביב 2000-2002, כאשר התקשורת הבריטית עלתה על זה ‏[7]. המחקר שיער קשר לכאורה בין חיסון חצבת לבין אוטיזם למרות גודל מדגם קטן של 12 ילדים בלבד. זה הוביל בסופו של דבר למה שכתב המדע של הגארדיאן, בן גולדקר, תיאר כ-"מתיחת ה-MMR" ‏[8] בשל העובדה שהקישור שנעשה בו כל כך מקרי שהוא יכול להיות פשוט מומצא.

כתב העת נסוג באופן חלקי מהמחקר מספר שנים לאחר מכן, אך הוא המשיך להיות הציטוט והייחוס המקובל ביותר עבור הקשר בין MMR ואוטיזם, למרות ראיות גוברות (כולל מחקר גדול בשיעורי אוטיזם אצל מבוגרים שלא קיבלו MMR) לקשר הפוך. המחקר סוף סוף נפסל לחלוטין ב-2 בפברואר 2010 לאחר שהתגלה כי וייקפילד התנהג בצורה לא אתית. הוא נמצא אשם בכך שלא פעל על פי האינטרסים הרפואיים של הילדים עליהם נערך המחקר (ילד אחד נפצע קשה בבדיקת קולונוסקופיה), וכן לא גילה את מעורבותו המוקדמת בקבוצות אנטי-חיסוניות לפני המחקר ולפני גילויו על ידי התקשורת. ‏[9]. חקירה מעמיקה יותר גילתה שוייקפילד פשוט המציא מידע, והתעלם באופן סלקטיבי מנתונים כגון מחלות רקע ב-5 מתוך 12 מהילדים.


בנוסף, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות זיהומיות (ה-CDC) הואשם על ידי מתנגדי חיסונים, כולל ווייקפילד, בהסתרה ממושכת של מחקר משנת 2004, שבאופן כללי לא מוכיח קשר בין חיסון ואוטיזם. אך יש בו, ככל הנראה, נתונים שהושמטו ובהם מתאם לכאורה בין חיסון MMR לאבחון אוטיזם בתת קבוצה קטנה של תינוקות אפרו-אמריקאים. למעשה, "חושפי השחיתות" כביכול של מאמר זה, וויליאם תומפסון וחברו הבוגדני בריאן הוקר, הם אוהדי התנועה נגד חיסונים. לתומפסון יש עניין לא פתור עם ה-CDC בעוד שהוקר הוא מתנגד חיסונים ידוע, והוא הקליט בחשאי שיחות טלפון עם תומפסון וערך אותן. הוקר השתמש באפידמיולוגיה איומה (אין לו רקע, והוא גם לא התייעץ עם סטטיסטיקאי לצורך כך) ל-"ניתוח מחודש" של המחקר אשר הכיל לתוצאות שלא מצאו חן בעיניו. תוצאות אלה פורסמו בכתב-עת בעל השפעה אפסית למדי, ובסופו של דבר הופרכו בשל שיטות סטטיסטיות מפוקפקות וניגוד אינטרסים.

אוטיסטים בוגרים ואנשים הגיוניים אחרים חושבים שהטענה כי חיסונים גורמים לאוטיזם הוא דברי שנאה, משום שהיא מרמזת על כך שעדיף למות ממחלה שאפשר בקלות למנוע מאשר לחיות כאוטיסט. מתנגדי חיסונים מואשמים גם בשנאה לילדים אוטיסטים עקב הערות אשר נאמרו על-ידם, המאפיינות ילדים אוטיסטיים כ-"פגועי מוח" ‏[10] וחסרי נשמה.‏[11] זה לא עוזר כאשר הם מצהירים הצהרות מפורשות כי מותם של ילדים הם נזק משני מקובל על מנת להפיץ את המסר שלהם ‏[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



הוספת התגובה שלך
אתר ויקי חיסון מקבל בברכה את כל התגובות. אם אתם לא רוצים להיות אלמוניים, הירשמו או היכנסו לחשבון. זה בחינם.