טענות נגד חיסון החצבת והפרכתן

מתוך ויקי חיסון
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיסון החצבת והשפעתו על מספר החולים, ארה"ב 1950-2010

מחלת החצבת מעולם לא היתה מחלה קשה לפני עידן החיסונים

טענה: "מקריאה במאמרים רפואיים מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת, עולה שרוב האוכלוסייה נדבקה במחלה משום שהמחלה מאד מידבקת, אבל התייחסו אליה כאל "הכרח קיומי", ללא שום פאניקה. כל החולים שחלו במחלה התחסנו לכל חייהם למחלה, ומשרד הבריאות הישראלי מבטא את העובדה הזו בהתוויה שכל מי שנולד לפני 1957 נחשב כמחוסן ואינו צריך לקבל חיסון נוסף בעת התפרצות המחלה בסביבתו. שימי לב – זה היה כך במדינות המפותחות (אני לא מתייחס למדינות עולם-שלישי) החל מתחילת המאה הקודמת ועד הכנסת החיסון בתחילת שנות השישים. בעשרות השנים שעברו התקדמנו לא מעט בתנאי החיים והסניטציה, ובטח בשיטות הטיפול הרפואיות, כך שאין שום סיבה שהחצבת תיחשב "מחלה קשה" כיום."

תשובה: מחלת החצבת תמיד נחשבה למחלה שיש בה סיכון. אבל לפני עידן החיסונים, לא היה באמת מה לעשות כנגדה מלבד לבודד את החולה או להדביק את הילד בגיל צעיר. גם מחלות שאנחנו עדין מקבלים כמובנות מאליהן לא יהיו כאלה בעתיד. אנשים קיבלו את זה כסכנה שאין מה לעשות לגביה - חלק יפגעו. בעבר לפני החיסון, היו אלפי חולים בשנה ועשרות מתים מחצבת. זה לא שפעם זה היה גרוע יותר אלא שלפני החיסונים קיבלנו את מותם של אנשים כמובן מאליו. למה היום יש היסטריה? כי תוצאות המחלה, הנכויות, הסבל והסיבוכים ניתנים למניעה.

המיתוס השקרי לפיו החיסונים חיסלו את המגיפות

טענה: מופיע מעת לעת מפיהם של תומכי החיסונים, אבל גם לו יש מגבלות עובדתיות. על-פי מאמר שפורסם ב-JAMA ב-שנת 1999, חלה ירידה משמעותית ומתמשכת בתמותה בכלל המחלות הזיהומיות מתחילת המאה העשרים, מסדר גודל של 800 בשנה לכל 100,000, לכמה עשרות בשנה בלבד בתחילת שנות השישים. הירידה המשיכה בקצב נמוך הרבה יותר לאחר כניסת החיסונים. וכיצד מסבירים המחברים את הירידה הדרמטית הזו: "שיפור בתנאי החיים, סניטציה והטיפול הרפואי כנראה אחראים למגמה הזו".

תשובה: זה שנפטרנו מהאבעבועות השחורות, לאחר מאמץ עולמי עצום הוא מיתוס? באחד המחקרים הנרחבים ביותר שנעשו אי פעם ‏[1] והתפרסם בכתב עת הידוע והטוב ביותר בעולם בנוגע למחלות זיהומיות וגם ההקשר לחיסונים, החוקרים סרקו ובדקו מאות מיליוני דיווחים אמיתיים מרשומות ארכיון. תסתכלו על הגרפים במחקר (בעיקר גרף 2), מפתיע לראות שאיך שנכנסו החיסונים פתאום ירדו כמויות הדיווחים באופן פלאי. לא ירדו מעט, אלה ירדו באופן גורף! נכון שהגיינה עוזרת, נכון שהרפואה עוזרת, אבל המחלות שאנחנו מחסנים נגדן הורגות, ועושות נזק. עובדתית, החיסונים עובדים. עובדתית, אנחנו נפטרנו מזן 2 של הפוליו ובדרך למגר את זנים 1 ו-3 מהעולם. אתה לא חושב שזה מוזר שבהודו, מקום שאינו הגייני לכל הדעות, אין יותר פוליו? מעניין מאיפה זה הגיע... אולי ממאמץ חיסונים עצום שהם עושים בשנים האחרונות? ‏[2]

הסיכון למוות מחצבת בישראל מוגדר היום כ"אחד עד שניים לכל אלף נדבקים"

טענה: הנתון נלקח מהתקופה שלפני עידן החיסונים, משום שב-15 השנים האחרונות לא מת אף אחד מחצבת בישראל (גם לא השנה, ואני מקווה שזה יישאר כך). האומדן הנ"ל, שנלקח מתוך מחקרים אמריקאים משנות השישים, מדד את שיעור מקרי המוות מתוך שיעור הנדבקים המדווחים, אבל אלו רק חלק קטן מהחולים, לכן שיעור התמותה הממשי נמוך בהרבה. חצבת מסוכנת במצבים של תת תזונה ומחסור בויטמין A, ולכן היא אכן הייתה קטלנית במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20. היא קטלנית גם היום במדינות עולם שלישי. וחשוב להזכיר – גורם המוות איננו החצבת אלא סיבוכים מהחצבת. ועוד תזכורת: בכל שנה נפטרים בישראל בין 500 ל-1,000 א.נשים מסיבוכים לאחר שפעת.

תשובה: חצבת לא מסוכנת רק בתנאים של מחסור בויטמין A. למעשה גם הטיפול הזה ניתן בבתי חולים לילדים שנמצאים במחסור לפי בדיקות דם (האחרון שניתן לו היה פעוט בן שלושה שבועות). הסיכון לסיבוכים הוא שליש. הסיכון לדלקת מוח אחד לאלף. הסיכון ל-SSPA גם כן. בארץ תינוקת אחת כבר מתה. ילד אחד אושפז ומונשם כרגע בגלל דלקת קרום המוח וילדה נוספת בילתה בחדר החייאה שעתיים. באירופה היו בערך 40 אלף חולים ו-37 מתים השנה. אז איך אפשר בכלל לדבר על סטטיסטיקה שקרית? גם בארץ מוות אחד ‏[3] ושני מצבים שבאחד לא ברור מה יעלה בגורלו של הילד ובשני החייאה ארוכה אומרים דרשני. הטענה שהגורם למוות הוא לא החצבת אלא סיבוכים לה היא משחק סמנטי. מה זה מוות מחצבת? אם אדם מת מדלקת ריאות או מדלקת קרום המוח שלא היה חולה בה בלי חצבת, מה זה אם לא מוות מחצבת? הסיבוכים שהמחלה גרמה להם. הרי כל הרעיון במחלה שהיא פוגעת בגופנו ומסכנת אותנו אחרת לא הייתה נתפסת כמחלה מלכתחילה. משחק סמנטי. סיבוכים מחצבת נגרמים מחצבת. לכן מוות מחצבת.

לפני כשישים שנה חשבו שאפשר למגר את החצבת תוך מספר שנים

טענה: מספיק ש-2/3 מהתושבים יהיו מחוסנים והמחלה תמוגר. היום בישראל, ע"פ דיווח משרד הבריאות, 97.6% מחוסנים בשתי המנות, ונציגי המשרד כבר זנחו את האפשרות למגר את המחלה גם אם 100% יהיו מחוסנים. לאחר שהתחילו לחסן החלו לחלות גם תינוקות מתחת לגיל שנה, דבר שכמעט ולא היה קיים בעידן שלפני החיסון. זאת בשל העובדה שהתינוקות נולדו לאימהות שחוסנו בילדותן ולא חלו בחצבת באופן טבעי, ולכן לא יכלו להעביר לילדיהן את החסינות הראשונית. כלומר במקום לחלות בחצבת בילדות כשהיא פחות מסוכנת, עלתה התחלואה בתינוקות ובמבוגרים (כולל נשים בהריון), שהמחלה אצלם מתאפיינת בכמות גבוהה יותר של סיבוכים. מסקנה – הנקה בשנה-שנתיים הראשונות יכולה להגן מהרבה ממחלות הילדות, בתנאי שהאם חלתה במחלות אלו ורכשה נוגדנים לכל החיים, ולא "סתם מחוסנת".

תשובה: היום לפי דיווח משרד הבריאות, 96% מחוסנים ב-2 מנות. 96% זה הנתון הכי עדכני שדווח ל-WHO ‏[4]. הנתונים בטענה לא נכונים אפידימולוגית, אנחנו יודעים שזו המחלה המדבקת ביותר הידועה לאדם. ה-R0 של חצבת (כלומר כמה היא מדבקת, או כמה אנשים חולה אחד ידביק) היא בין 12 ל-18! כלומר אדם חולה חצבת ידביק בין 12 ל-18 בני אדם. ‏[5]. יתרה מכך, אנחנו יודעים מה הוא ה-HIT עקב ה-R0, ה-HIT מסמל Herd Immunity Threshold קרי כמה אחוז מהאוכלוסיה צריכה להתחסן בשביל למנוע התפרצות. עכשיו כמה צריך בשביל חצבת? שמעל מ-95% מהאוכלוסייה תהיה מחוסנת ב-2 מנות (ולא 1). האם זה כך בישראל? לא. יתרה מכך, הבעיה הכי גדולה היא בכיסים של אנשים שלא מתחסנים. לא משנה גם אם 99% יתחסנו ב-2 מנות, ברגע שיגיע חולה לאזור שיש 1% שלא מחוסן, אותו 1% יחלה.

ידוע באופן מובהק שנשים בהריון שהן מחוסנות מהחיסון, מעבירות נוגדנים מסוג IgG לילדיהן דרך השלייה, הנוגדנים מחזיקים בממוצע כחודש. יתרה מכך, אצל נשים שחלו במחלה, גם אצלהן הנוגדנים לא מחזיקים הרבה זמן וגם אצלהן ילדיהן לא מוגנות, אז הטענה בכלל הופרכה ‏[6]. מחקר יותר חדש הראה שאצל אמא מחוסנת, ההגנה מחזיקה עד 3 חודשים שזה זהה למחקר הקודם אצל האימהות הלא מחוסנות ‏[7]. בכל אופן, בשורה התחתונה אם כולם היו מתחסנים, המחלה פשוט לא הייתה מופיעה אז לא היינו צריכים לדאוג האם עוברת חסינות מהאם או לא. בנוגע לאישה בהריון והנקה - אם אישה מחוסנת נגד חצבת עקב החיסון, היא לא בסיכון גבוה יותר למחלה, היא פשוט... מחוסנת. הנקה לא נותנת שום הגנה נגד חצבת, מעל 90% מהנוגדנים בחלב אם הם נוגדנים מסוג IgA שיש להם תפקיד חשוב מאוד בהגנה של מעי התינוק ומערכת העיכול כי הם מהווים מעין שכבת הגנה מפני פתוגנים שונים. החצבת תוקפת ומדביקה דרך הגעה של וירוסים לריאות, איננו רוצים חלב אם בריאות הילד. בנוסף, IgG אצל בני אדם, לא מגיע למחזור הדם של הילוד דרך המעי, הוא פשוט לא נכנס לתאים מהמעי. אז גם אם יש מעט IgG זה לא יעזור ‏[8][9].

המושג "חסינות העדר" הומצא בהקשר של החצבת, אבל מתייחס אך ורק למחוסנים טבעיים

טענה: כלומר כאלו שעוברים בפועל את המחלה. בשל העובדה שיעילות החיסון נמוכה מ-100% וכמות הנוגדנים פוחת עם הזמן, ככל שיחלוף הזמן החצבת תהפוך למחלה של מחוסנים, בגלל שהחצבת מאוד מדבקת לא ניתן יהיה להשיג חסינות-עדר מפניה.

תשובה: המושג חסינות עדר, הוא מושג ידוע באפידימולוגיה ואינו קשור רק לחצבת ואינו קשור רק למחוסנים באופן טבעי. המושג פותח, והמודלים המתמטיים פותחו בזמן המבצע העולמי הנרחב נעשה במיגור אבעבועות הרוח בשנות ה-70. שני מאמרים פורצי דרך התפרסמו באותם שנים על ידי Smith ועל ידי Dietz. המושג כבר היה ידוע עוד בשנת 1923. ‏[10]. נתינה של 2 מנות נגד חצבת, אינה גורמת להתפוגגות של הנוגדנים, אין Immunuty Waning. ‏[11][12][13]

בניגוד לחיסונים המומתים, החיסון לחצבת הוא חיסון המכיל אנטיגן חי

טענה: חיסונים "חיים" יעילים הרבה יותר מחיסונים "מומתים", ולכן אינם דורשים תוספת אלומיניום. הבעיה עם החיסונים החיים היא שהאנטיגנים מסוגלים לעבור מוטציות, להפוך למדבקים ולגרום לאדם מחוסן להפיץ את המחלה ולסכן את האחרים.

תשובה: הסיכון שזן החיסון יעבור מוטציה הוא מאוד מאוד נמוך. לצורך העניין, מה שהטענה אומרת בנקודה הזו זה שעדיף שכולם יחלו בחצבת מאשר שאחד למליון יחלה בחצבת.

יש לא מעט תיעוד על התפרצויות של חצבת בבתי ספר שרוב התלמידים מחוסנים

טענה: למשל, בהתפרצות ב-1987 במסצ'וסטס, מתוך 27 התלמידים שחלו בחצבת רק 3 לא היו מחוסנים כלל, 5 היו מחוסנים באופן לא מספק והשאר היו מחוסנים באופן מלא. יש מחקרים כאלו. ד"ר אווה אברמוביץ, חברת הוועדה המייעצת למשרד הבריאות על מחלות וחיסונים, אמרה בישיבה בתאריך 19/11/2017: "בהתפרצות שאירעה בצה"ל באוגוסט 2017 החולה הראשון חוסן בעבר ב-3 מנות מתועדות. בקרב 5 מ-8 המגעים היה תיעוד על קבלת שתי מנות חיסון, ועל אף זאת, הם חלו". יש הרבה עדויות למקרים אלו בלינק ששלחתי למעלה. במחקר בסין, באוכלוסייה בה הכיסוי החיסוני גבוה מ-99%, כמות הנוגדנים הגבוהה ביותר נצפתה בגילאי 20-29, ומשם היא יורדת, ובמקום ילדים חולים בה מבוגרים. במחקר אחר בסין מ-2011 בודדו המחברים 16 זני חצבת שונים מ-14 מחוסנים ומשני חולים שלא חוסנו. מסקנתם היתה שהנגיף עובר מוטציות ולכן המחוסנים לא מוגנים. הם קוראים לפתח חיסון חדש נגד חצבת. במחקר שנערך בארה"ב ב-1999 גילו החוקרים שתינוקות שנולדו לאימהות מחוסנות חלו בחצבת פי 7.5 יותר מתינוקות שנולדו לאימהות לא מחוסנות. בגלל החיסון יותר ויותר תינוקות לא מוגנים מפני החצבת. במחקר שנערך בפולין בשנת 1997, ל-2 עד 10% מהמחוסנים בשתי מנות חיסון לא היו נוגדים 4 עד 11 שנים לאחר החיסון. במחקר אחר שנערך בשנת 2000 נבדקו זני הנוגדנים של מחוסנים ולא מחוסנים. נמצא כי הנוגדנים של המחוסנים ניטרלו 25% מהזנים ואילו הנוגדים של הלא-מחוסנים ניטרלו 54% מהזנים. כלומר – גם א.נשים מחוסנים יכולים לחלות בחצבת ולהדביק. הבעיה היא שבחלק מהמקרים הסימפטומים לא מופיעים, ורק בדיקת מעבדה מוכיחה את קיום המחלה.

תשובה: בשנות השמונים היו התפרצויות חצבת בקרב מחוסנים בקולג'ים בארהב. מדובר היה במחוסנים במנה אחת בלבד. זו הסיבה שהחלו להוסיף מנה שניה. בהתפרצות שהיתה בצהל, באוכלוסיה מחוסנת אמנם חלו 9 חיילים מחוסנים בצורה קלה, אך הם חשפו 1300 חיילים למחלה שלא נדבקו. יעילות החיסון לא נבדקת על ידי רמות הנוגדנים בדם, שכן גם כאשר הרמות הללו יורדות עם הזמן עדיין קיים זכרון חיסוני תאי. זו הסיבה שאין צורך לבדוק רמות נוגדנים בדם, העדר נוגדנים לא מצביע על העדר הגנה.

ויטמין A קשור מאד למחלת החצבת

טענה: כאשר קיים מחסור בויטמין A תאי האפיתל המותקפים ע"י נגיף החצבת מתנוונים, מה שמאפשר לחיידקים שבדרך כלל אינם מזיקים לפגוע בהם ולזהם את ריאות, העור, האוזן התיכונה ואת מערכת העיכול – מה שמביא לסיבוכים של החצבת. גם באוכלוסיות עם תזונה טובה כמו ישראל וארה"ב, אי אפשר להניח שאצל ילדים רמת ויטמין A בזמן חצבת לא יורדת. כמו כן יש יסוד להניח שרמת ויטמין A קטנה גם במחלות זיהומיות אחרות. גם ויטמין C כנראה מסייע לזירוז ההחלמה מחצבת ואפילו למנוע אותה.

תשובה: רמת ויטמין A נאותה תורמת לצימצום סכנות מסיבוכים. היא מורידה תמותה במקרים של סיבוכים ריאתיים. היא ניתנת בבתי חולים בבקרה ולפי בדיקות הדם אם יש מחסור ככה שהטיעון מלכתחילה לא נכון. זה לא מונע סיבוכים לחלוטין, לא דלקות מוח ולא SSPE. בכלל לא. חיסון כן. כמו כן תיסוף של כמות ויטמין A גבוה מדי ולא אחראית עלול להביא להרעלה וילד שאוכל תזונה ממוצעת ומאוזנת מקבל די הצורך ויטמין A וגם C. ולמה בכלל שיהיה צריך טיפול תומך במחלה שמלכתחילה אפשר למנוע?

חולי חצבת עשויים להרוויח ממחלתם

טענה: באחד המחקרים הראו החוקרים שחצבת קשורה לירידה של 40% בסיכון ללימפומה שאינה הודג'קין, ו-70% בלימפומה מסוג הודג'קין. אבעבועות רוח, חזרת ואדמת קשורות לירידה של 50% בסיכון ללימפומת הודג'קין, וקדחת השנית לירידה ב-80%. כמעט כל המחלות זיהומיות קשורות לירידת סיכון של מלנומה. שפעת ב-35%, דלקת ריאות ב-55%, סטפילוקוקוס ב-46%. חצבת קשורה להורדת סיכון של לוקמיה לימפוציטית כרונית ב-47%. ככל שהנחקרים חלו ביותר מחלות ילדות (חזרת, אבעבועות רוח, שעלת וכו'), כך הסיכון של לוקמיה לימפוציטית היה נמוך יותר. מחלת ילדים אחת או שתיים הפחיתו אותה ב-16%, ושלוש מחלות או יותר - ב-53%. ויש עוד המון מחקרים שמראים קשר חיובי בין חולי חצבת להפחתה במחלות אחרות.

תשובה: לא רק שחצבת לא מורידה תחלואה במחלות שצוינו. למעשה לפני 3 שנים פורסם מאמר מכונן שהדגים איך המחלה בעצם מוחקת את הזכרון החיסוני שנרכש אצל החולה תוך שהוא מעלה אצלו את הסיכוי לתחלואה ותמותה בשלוש השנים שלאחר המחלה. ‏[14][15]. המחקר שאתה מתבסס עליו ‏[16], הודגם על 11 חולים חצבת בלבד, איך אפשר לקחת נתונים כאלה ברצינות? על 10 חולי אבעבועות רוח, 10 חולי אדמת, 31 חולי שעלת ו-50 חולי חזרת. שוב, אלו מספרים מינאטורים ובלתי אפשרי בכלל לעשות תבחין סטטיסטי על כמות כל כך נמוכה של מדגם! זה מוטה ומשנה את כל התוצאות ולא רציני. למעשה, חוקרים בישראל עלו כך שיש קשר ישיר בין הודגקין לימפומה למחלת החצבת. חוקרים ישראלים אחרים מצאו שהחצבת פוגעת בחלבון רגולטורי קריטי נגד סרטן ‏[17].


בטיחות חיסון החצבת היא נעלם גדול כמו בטיחותם של כל החיסונים

טענה: אין מעקב ארוך שנים אחר מחוסנים, מה שמביא לפגיעות חוזרות אצל אלו שרגישים למשהו ממרכיבי החיסון. בעלון לצרכן מפורט בפירוש שלא נערכו בדיקות בטיחות לגבי סרטן ותופעות הלוואי מתועדות זמן יחסית קצר לאחר החיסון (ימים, שבועות או חודשים בודדים), וכל תופעה שמעבר לזמן זה באופן אוטומטי מיוחסת לגורמים בלתי ידועים אך לא לחיסון. במרבית החיסונים אין השוואה בין החיסון לבין תמיסת סליין, אלא בין התרכיב עם האנטיגן לבין התרכיב ללא האנטיגן. לכן אפשר לכתוב בעלון לצרכן של משרד הבריאות "תופעות הלוואי העלולות להופיע דומות לאלה הצפויות לאחר מתן המרכיבים בנפרד". בהקשר לחיסון אחר, לווירוס הפאפילומה, אני רוצה להביא כאן את דברי פרופ' רון דגן, מומחה בינלאומי לחיסונים שיושב בוועדה לחיסונים של משרד הבריאות, בישיבתה בתאריך 11.2.2013 שדנה בשילוב חיסון וירוס הפפילומה (HPV) בבתי הספר: "יש‏ כאן ‏מתן זריקות ‏לבנות בגיל‏ העשרה‏ שחלק נותנים‏ ב-3 מנות. צפויות ‏תופעות ‏לוואי ‏רבות.‏ בשבוע‏ אחרי‏ קבלת‏ החיסונים‏ צפוי‏ שיקרו‏ בלי‏ קשר‏ לחיסון‏ הרבה‏ אירועים‏ רציניים: התעלפויות,‏ פטירות ופירכוסים. צריך ‏להביא ‏זאת ‏בחשבון.‏ גם ‏אם ‏זה ‏לא ‏רציונלי, ‏הרי ‏אם ‏הדבר ‏יקרה‏ בכיתה ‏זה ‏עלול ‏לפגוע במעמד החיסונים‏" ‏[18], המשפט הנ"ל בעמ' 12. ה"פטירות" זה לא טעות הקלדה. זה אשכרה "פטירות"!

תשובה: יש מעקב, הטענה היתה יכולה לטעון באותה מידה שאין מעקב אחרי ארוך טווח אחרי אנשים ששותים חלב אם או אוכלים פולנטה. יש אינספור מחקרים על בטיחות החיסון. אין אפילו אחד שמעלה חשד שהוא לא בטוח. העולם אינו סטרילי. דברים רעים קורים כל הזמן. עם חיסון או בלעדיו. אם תחסן את כל האוכלוסיה, חלק מהדברים הרעים יקרו בסמוך לחיסון ובלי קשר אליו. מה שאמר פרופ רון דגן הוא "צפוי‏ שיקרו‏ בלי‏ קשר‏ לחיסון‏ הרבה‏ אירועים‏ רציניים" והוא התכוון בדיוק לזה ‏[19]. גם אם לא ניתן חיסון, צפויים מקרים רציניים, והבעיה היא שאם ניתן חיסון, יקשרו את אותם מקרים לחיסון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



הוספת התגובה שלך
אתר ויקי חיסון מקבל בברכה את כל התגובות. אם אתם לא רוצים להיות אלמוניים, הירשמו או היכנסו לחשבון. זה בחינם.